(לחיצה על "פרק" פותחת רשימת קישורים אל תתי הפרקים)
הצילום בצעדיו הראשונים: תפקיד הטבע או הקמרה אובסקורה לעומת האדם בתהליך יצירת התמונה
הצילום: אמנות ריאליסטית או רומנטית
שנות ה-10 וה-20 של המאה ה-20: צילום כאמנות מודרניסטית
שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20: הצילום הישיר - בין תיאור ריאליסטי לבין אסתטיקה סימבולית-מטאפורית
שנות ה-40 עד שנות ה-70: הצילום כמדיום אמנותי עצמאי מאמנויות אחרות
שנות ה- 70 ותחילת שנות ה-80: השיח הצילומי
שנות ה-80: מהות הצילום ומידת נוכחות הביטוי האישי של הצלם בתצלום
הפונקטום: מהצלם לתצלום
"חשתי שיש כאן עיקרון מבני (התואם את ראייתי שלי). ומיד ניסיתי לאמת זאת על ידי הסתכלות בשאר התצלומים של אותו כתב (ההולנדי קון וסינג); רבים מהם משכו את ליבי משום שהיה בהם אותו סוג של שניות שעתה זה עמדתי עליו."
מבחר אמירות של בארת שזכו למעט התייחסות או שלא קיבלו שום התייחסות
"בחבל-טבור דק זה נופח הצלם חיים; אם נבצר ממנו בשל העדר כשרון או העדר מזל, להעניק לנפש השקופה את צלה הבהיר, נושא התצלום שובק חיים לעולם ועד"
מבחר אמירות של בארת שזכו למעט התייחסות או שלא קיבלו שום התייחסות
"אני משער (זה כל מה שאוכל לעשות, אינני צלם) שהת נועה העיקרית של המבצע מכוונת להפתיע... ה"הלם" הצילומי (השונה מאוד מהפונקטום)... נועד להחריד את השחקן..."
מבחר אמירות של בארת שזכו למעט התייחסות או שלא קיבלו שום התייחסות
"בקובעו שנושא הצילום היה ממשי הצלם מגניב אלינו את האמונה שיש בו רוח חיים וזאת על שום אותה אחיזת-עיניים, המביאה אותנו לייחס לממשי ערך עליון באורח מוחלט, ערך של דבר נצחי."
מבחר אמירות של בארת שזכו למעט ה תייחסות או שלא קיבלו שום התייחסות
"אין ספק שעל דרך המטאפורה קיומי נובע מן הצלם. אבל אף-על-פי שתלות זו שייכת למדומה (ולמדומה הצרוף ביותר) אני חווה אותה בחרדתו של מי שאינו בטוח במוצאו: הינה תיברא דמות, דמותי שלי. האם יזווגו אותי לברנש אנטיפאטי או לבן טובים?... התצלום הוא הופעתי שלי בתור מישהו אחר: ניתוק מחוכם של התודעה מן הזהות."
מבחר אמירות של בארת שזכו למעט התייחסות או שלא קיבלו שום התייחסות
""הפונקטום הוא גם... משחק-גורל [בצרפתית: "aussi coup de dés" = הטלת קוביות]. הפונקטום של תצלום כלשהו הוא אותו מקרה-גורל שדוקר אותי".
מבחר אמירות של בארת שזכו למעט התייחסות או שלא קיבלו שום התייחסות
"במדבר נוגה זה אני נתקל לפתע-פתאום בתצלום ספציפי: הוא נופח בי רוח חיים ואף אני נופח בו רוח חיים. כך אפוא עלי לכנות את המשיכה הגורמת לו להתקיים: "הפחת חיים"... - מה שמחוללת כל הרפתקה".
מבחר אמירות של בארת שזכו למעט התייחסות או שלא קיבלו שום התייחסות
אקדים לומר שמעבר לעניין האינטלקטואלי שהמחקר פותח, הוא מגלה קשרים מרגשים בין הצלם לבין הצופה והנצפה (המצולם), מהם עולה כוחו, יופיו וייחודו של הצילום ככלי תקשורתי בין האדם לזולתו.
בנוסף, אני מוצא את התכנים ככאלו שיסייעו בהוראת הצילום המעשי והתיאורטי. ברמה הפרטית שלי, התכנים משמשים אותי בעבודתי היומיומית המעשית כצלם, עורך ומדפיס תערוכות, ובאופן עקיף גם בנושא חינוך כשאני מתמודד עם ילדי המתבגרים.
המחקר עוסק בשאלת הביטוי האישי של הצלם. סוגיה זו שהתעוררה כבר בהכרזת הצילום, במידה מסוימת נותרה פתוחה עד היום כאשר מדובר בצילום תיעודי.
במוקד המחקר עומד מושג הפונקטום המפורסם שטבע רולאן בארת, כמענה יוצא דופן לסוגיית הביטוי האישי של הצלם אשר מתעד את המציאות, וגם בתחומים אחרים של הצילום.
ייתכן שברגע זה המחקר נשמע כבלתי אפשרי, משום גישתו הכללית של בארת בדבר "מות המחבר", ואפיון הפונקטום כאירוע אקראי שנקשר בממד סובייקטיבי של הצופה.
לכן בקצרה: בפרק השני של המחקר, אני דן באופן שבארת מאפיין את הפונקטום, ובסוגיית הסינגולריות בנושא שיתוף הפונקטום בין צופים.
בתחילת הפרק השלישי אני דן ביכולת של הצלם לשתף פונקטום. זו סוגיה סמיוטית שבארת נותן לה מענה. לאחר מכן אני דן בהשלכות שעולות מקשר זה על פי בארת. והן נוגעות לנושא תקשורת בין האדם לזולת.
בתור יוצר ונותן שירות, התכנים המובאים כאן גרמו לי לשקול את נקודת המבט של הצופה העתידי כחלק מתהליך היצירה ובאופן שונה מזה שהייתי רגיל בו. במילים אחרות, ניתן לעשות שימוש נרחב בעקרונות שקשורים בפונקטום, וליישמם בדרכים רבות בעבודה וביצירה.
מחקר זה הוא אמצעי מקרב לתחום הצילום.
בנוסף, כפי שאמרתי בתחילה, התכנים משמשים אותי בהקשרים שונים של החיים. האופן שבארת מאפיין את הפונקטום קשור במושג מוקדם יותר אשר נקרא "מסמן עמום" (Obtus sign). סימן זה הרבה יותר משמעותי ברמה היומיומית, ומי שראשו פתוח, יכול לעשות בו שימוש נרחב בכל הקשור ביחסים ותחושות שקיימים בין האדם לבין זולתו.
יגאל פליקס
דצמבר 2024